אלינור קרוצ'י
אלינור קרוצ'י,צלמת, נולדה בשנת 1971, בירושלים, ישראל. אלינור שואבת השראה מחייה האישיים ליצירת תצלומים נוקבים המציגים את רגעיה האינטימיים ביותר, תוך התבוננות בזהות, בזוגיות ובחלוף הזמן. עבודתה של קרוצ'י מדגישה היבטים יפים וגם לא מושלמים במצב האנושי. באופן זה, עבודותיה מתמודדות עם איזון האישי והאוניברסאלי.
קרוצ'י בונה תמונות עם תאורה דרמטית וקומפוזיציות מתוכננות היטב, ומוסיפה תיאטרליות לסצנות הכנות הללו. כל אחת מהסדרות של קרוצ'י באה כתגובה למגוון הרגשות הרחב שחוותה בשלבים שונים של חייה. ב- Closer (2002), קרוצ'י לוכדת את מערכות היחסים האישיות והקרובות ביותר שלה עם הוריה, בעלה ועם עצמה. בזמן שהסצנות הללו מבוימות, מערכת היחסים של קרוצ'י עם המצולמים שלה מטפחת את תחושת האותנטיות המוחשית בכל תמונה. Diary of a Dancer (2005) שואב את חוויותיה של קרוצ'י כרקדנית בטן מקצועית ?הפועלת כבידור לחתונות ובר מצווה. בדומה לגופי עבודה בסדרות אחרות של קרוצ'י, תמונות מסדרה זו מדגישות את החיים וההנאה שחוותה, בעוד שאחרים שקועים בחושך וקדירות.
הסדרה הרחבה ביותר של קארוצ'י, "mom" (2013), מתעדת את חייהם של ילדיה התאומים, החל מהריונה עד יום הולדתם השמיני. תמונות אלה שומרות על האינטימיות ואפילו החושניות שהיא בחנה בסדרות קודמות כשהיא מדגישה את הרגעים המבולגנים והעדינים של ההורות. הסדרה "mom" מתעדת את היחסים בין שני אחים, את תפקידה של האם כשהילדים מתבגרים ואת קוצר הרוח של הילדות.
בעוד האימהות נותרה בליבה של יצירה זו, קרוצ'י מתעמת גם עם מושגי זהות אישית כמהגרת ישראלית. תמונות אלה מציגות מעבר ליסודות של קרוצ'י עצמה בעיר ניו יורק דרך ילדיה, כשהם מטיילים ברחובות העיר, משחקים בגני שעשועים ומתקוטטים בפינות הרחוב. בצילום חיי היומיום של ילדיה, קרוצ'י חושפת את הדרכים בהן ילדיה, כאזרחים ילידי אמריקה, עיצבו את זהותה האמריקאית.
לא ניתן להבחין בנושא של מרבית התמונות בסדרה "אמצע החיים" של קרוצ'י: כתם של שפתון; מפרקי היד; שיער אפור; אדווה של צלוליטיס. מה שמעט לא שגרתי הוא המוקד בתמונה: השפתיים, המצולמות כל כך מקרוב, עד שהשיער בשפה העליונה נראה עבה. מפרקי האצבעות, מקומטות והרריות. השיער האפור, מואר על רקע שחור, מסתובב כלפי מעלה לגובה בלתי אפשרי. העור המקורע, מקומט ושברירי. לטפל בסימני גיל העמידה הממשמש ובא בכובד ראש ודרמה כזו זה גם אבסורדי וגם מעיד על הניטור העצמי האינטנסיבי והמתיש שיכול להרגיש כמו חלק בלתי נמנע של בעלות גוף נשי.
ניתוח תמונות
בתמונה זו של אלינור קרוצ'י הנקראת "kiss", רואים אותה ואת בנה. קרוצ'י ערומה, נותנת נשיקה לבנה, הוא מסתכל למצלמה. תמונה זו מציגה רגע אינטימי של אהבה בין אם לבנה, כאשר העירום של האמא מדגיש עוד יותר את האינטימיות.
התמונה מצולמת בקלוז אפ על הדמויות, לפי הבד ברקע ככל הנראה צולמה על רקע מיטה/ ספה. התמונה קפואה- ככל הנראה מהירות תריס גבוהה, אין גרעיניות בפריים (ISO נמוך), עומק שדה רדוד (צמצם יחסית פתוח). התמונה מצולמת בצבע, אך הצבע המרכזי בפריים הוא צבע הגוף של האם ובנה. החולצה הכחולה של הילד תופסת את העין משום שהיא מאוד בולטת. התאורה בפריים היא תאורה מלאכותית, המגיעה מצד שמאל של המצלמה, מלמעלה.
בתמונה זו מופיעה אלינור קרוצ'י ערומה, כשהיא יושבת על ספה אדומה וסופרת כסף. לתמונה קוראים "counting tips", המעלה קונוטציה לזונה, שסופרת טיפים. העירום של המצולמת, הישיבה על ספה, הצבע האדום של הספה שמסמל לרוב מיניות וספירת הכסף- כל אלו מבהירים מה התמונה באה להעביר.
בפריים עומק שדה מלא (ככל הנראה צמצם סגור יחסית), התמונה קפואה, לכן ניתן להסיק כי המהירות תריס גבוהה יחסית. בתמונה יש גרעיניות (ISO גבוה), מה שיכול או לפצות על מחסור באור, או סממן בפריים שעוזר להביע את ה"רגש" שמוצג בתמונה- "הזולות". התמונה לא צבעונית, שני הצבעים העיקריים הם צבע עור גופה של קרוצ'י, והספה האדומה. זווית הצילום היא מעל הדמות ומצידה. התאורה היא תאורה מלאכותית שמאירה רק "פס" בפריים.
יחסי דמות ורקע חשובים בתמונה- אמנם הדבר היחיד שרואים ברקע הוא הספה, אך היא קריטית להעברת המסר של התמונה.
בתמונה זו של אלינור קרוצ'י הנקראת "monday morning' mother of 2", רואים אותה ואת בתה בזרועותיה, כאשר קרוצ'י רצה ברחוב, כאשר ניתן לראות צל על הקיר של ילד- ככל הנראה בנה. תמונה זו מציגה רגע מאוד בסיסי בחיי היום יום של כל אדם, במיוחד הורים. תחילת השבוע, כולם ממהרים לכל מקום.
התמונה מצולמת בחוץ, באור יום. התמונה קפואה- ככל הנראה מהירות תריס גבוהה, אין גרעיניות בפריים (ISO נמוך), עומק שדה רדוד (צמצם יחסית פתוח). התמונה מצולמת בצבע, אך הצבים המרכזיים בפריים הם של בגדי האם והבת- ורוד ואדום. התאורה בפריים היא תאורה טבעית, המגיעה מצד ימין של המצלמה, מלמעלה.