ימים קצת מוזרים עוברים עלינו בתקופה האחרונה, לא ברור מה בדיוק הולך לקרות, מתי נחזור לשגרה, כמה זמן נישאר בבית, ואנחנו- צריכים לצלם. כשהתחלתי לצלם את הסדרה, לא היה לי כיוון ברור. בחרתי להמשיך לצלם פורטרים עצמיים כפי שתכננתי לעשות בפרויקט הבגרות השנה. לאחר שיחות הנחיה עם המנחה שלי (טלי), החלטנו שאני אמשיך בכיוון של פורטרטים עצמיים המשקפים את רגשותיי ומחשבותיי בתקופת הקורונה. בנוסף, בחרתי לצלם את חיות המחמד שלי. אני בן אדם שמאוד אוהב חיות, ותמיד מוקף בהן. במיוחד בתקופה כזו, שאנחנו סגורים בבית רק עם המשפחה, יש מן הרגשה מנחמת שיש גם חיות מחמד שמארחות חברה. אני גם ידועה בתור זאת שיש לה המון חיות בבית, גם חיות מחמד פחות טריביאליות... כך יצא שהסדרה שלי בנויה מפורטרטים עצמיים ופורטרטים של החיות שמקיפות אותי. בפורטרטים העצמיים שלי ניסיתי להעביר מגוון רגשות ומחשבות שאני חווה בתקופה הזו. בין אם תסכול ופחד ולבד, או חזרה לילדות, או חיפוש אחר דברים חיוביים. 

​